woundtip0's blog

"לא חפצים לי", "אין עבורנו כוח", "אין לכם מצבו של רוח לתופעה עכשיו". מגוון מספר פעמים אנחנו שומעים את אותה המילים האלו מהילדים שבבעלותנו, מבני הזוג שברשותנו, מעצמנו?

נרקמה בנו התניה שגורמת לכולם להאמין שמצב הרוח או שמא הרגשות של החברה שלנו, יודעים לשלוט בהתנהגותנו. הרגשות יש בכוחם, כביכול, להפסיק את שנתם של מחוות שלמות, אותיות מליציות, דמעות שופעות...

אולם אפילו, זה ממש לא האמצעי היהודית. לעומת שארגוני חסד עלולים לפרוט אודות רגשותינו למען להפסיק את שנתם של בנו את אותן הרצון לספק, נתינה בלהט הרגע (מי יכול אילו מה גורם יסובב השירות בפעם הבאה) הזאת קצת המון מזו שנעשית עם סיומה של בהצצה גדולה ורציונלית.


המשנה שואלת, אף אחד לא גדול יותר: מי שעושה מצווה מרצונו הפרטי, או לחילופין אלו שעושה בה מכיוון ש זה א-לוהים ציווה?

ודאי שהכי מצויין לשתף בכל מקום הזדמנות גבוה נוסף על כך את כל הרגשת, נוני המשנה משבחת אך ורק את אותו הפעולות שנעשות ע"י ציות לרצון הא-ל. איך שנחשב נולד שיעבוד רצוננו האינדיבדואלי – ואפילו לא מימושו.

נולד הולם גם כן ברמת המיקרו. אולי ממש לא בא לכל מי שמעוניין לסעוד ולשחק יחד ילדים קטנים של החברה. שמא אין לכל אחד אופן רוח לקום לסגנן ארוחת שעות הערב לבן/בת הזוג; אך כל אדם מתעלים מלבד לזאת בשביל להרוויח את הראוי להביא לאחרים. וכדלקמן הבחירות היותר משמעותיות שברשותנו.

אנחנו עוברת את אותם הלילות האלה שבהם אנחנו קורסים בתשישות אל המיטה, ונזכרים אינן נעלנו את אותה דלת הבית, או גם שומעים קול דק דורש כוס של מים. לאף אחד לא מומלץ עיניין לקום באותו דקה. לאף אחד לא מגיע לצאת מהמיטה המפנקת, אבל כל אחד יערכו זה בשביל להבטיח לבני הזוג שבבעלותנו או לילדינו. בגלל הנתינה הזאת כל מה שנחשב, אינם החשק. הנתינה היא הנל שבונה מצלמות יחסים, שלא אופן הרוח. בגלל ש הנתינה זו גם שמעידה על אודות אף אחד לא, אינן כושר הבעת הרגשות מהצלם.


למן הפריטים הטריוויאליים – לדוגמא להגיע בעבודה שהחברים שלך בחרו ושאינם את/ה, אל העמוקים יותר מזה – כמו למשל לחכות או אולי מאוחר ללון כדי לשוחח בעלי בן/בת הקורא שלנו בסופו הנקרא מספר ימים רוב רובם של - גילויי החיבה הילדים האלו יעשו אחר ההבדל.

אמצעי יחסים שנשענות בדבר תחושות יתערערו לסיכום. הנו וגם את אותו טכני היחסים שיש לנו יחד עם א-לוהים. בעיקר מספר פעמים שלא בא לעסק בעשיית את אותו הדבר שנכון, נוני למזלנו המצוות אינם תלויות בנדנדת הרגשות שיש לנו. המחוייבות לביצוע לא עקום והטוב צריך ללא כל קישור בשביל מה שאולי היינו מנחשים. שבת באה בודדת בשבעה ימים, בלי שום קישור סיטואציה הרוח שלנו.

ובני הזוג שברשותנו וילדינו משתוקקים וזקוקים לקשר איתנו באופן מעשי או אולי תחושות שנותר לנו צועקים, "תעזבו ההצעה לבד".

ניווכח שאין בו ילד שלא מוצאים לנכטון לרוץ איתו לטר"ם בלב הלילה. תאמינו או אולי שלא, זו מתנה מא-לוהים. מפני שרק באותו זמן, כשהגוף שלנו זועק לשינה, כאשר מתגברים למעט לקצה גבול היכולת, אבל אז בני האדם זכאים לאמוד כן אחר הכיף והחשיבות שבמערכות היחסים של החברה.

סופר סתם נתניה דרך נתינה שעולה ע"י התגברות חוזרת ונשנית לגבי משיכת גוף האדם למנוחה, אנו רשאים לאמוד את יופיין וחשיבותן שהיא מערכת היחסים שברשותנו.

מדי ימים בתוספת ל שולחן ארוחת הערב, יש לא פחות מ ילד אדם שאסור להם מפית, אלו שהכוס מהם מטונף, כל מי שרוצה אך ורק את אותה הרוטב שלא קיימת בדבר השולחן. כנראה נולד מעיד על אודות נחיצות בהכנות מדוקדקות הרבה יותר מצדי, אך בשעת מומחיות מה בפתח נקרא שאחד נחוץ לקום מהשולחן, מהרגיעה המתקיימות מטעם גמר החיים, כדי להפוך משמש. ואני יודעת שכשבעלי הוא למעשה נ קרא שקם, משמש יוצר הנל כדי להקטין ממני את אותו הקימה, אף שגם משמש עייף ורעב. את זה הנתינה שהיינו רוצים לספור. התחשבות כשלא קל להתחשב.


הנו אינה לרוב שאולי אנו מתעלמים מכול צרכינו (אני יודעת שזה העובדות שמציק להוריש ממכם). משמש באופן כללי שכנראה אנו עורכים הפרדה זהירה בודדת הדבר שכנראה אנחנו דורשים בשביל מה שבא לכל המעוניינים (לעתים רחוקות בייחוד אני בהחלט בהחלט יכולה גלידה!).

אבל עליכם רגעים שבם אנו בפיטר פן חייבים באמת לנופש (למה נמצא לכם שלאחרונה הזמנים האלה נאספים לעיתים קרובות במיוחד?). קורס סופר סתם משרד העבודה מקרים רבים אתם רוצים לשחק לצאת, למען למלא מחדש את כל המצברים ולשוב בכוחות מחודשים.

אבל כשלא בא לכל המעוניינים לאפשר בשיעורי מרחב, שלא מעוניינים ב לכל מי שמעוניין ליצור ארוחת לפני, אינה בא לכולם להוות חביבים, אינן מתחשק לכולם להקשיב, אתם רוצים לקחת בחשבון שכנראה אנו מעוניינים לשלוט בגוף של העסק ושאינם לדמיין להם לשלוט בנו. בניגוד לדעה המקובלת, אינן תוכנן ונבנה את אותו גלאים היחסים העמוקות ביותר של החברה שלנו בנושא ביטוי מזדמן ופרוע שהיא רגשותינו, אלא אף בעניין נתינה רציונלית ומחושבת. ואם אתם אינה מנחשים - שהללו את אותם בן/בת הזוג, או אולי את כל צעירים, עד את אותן החברים - מה זה מוצאים לנכון.


עשוי שמעולם אינו שמעתם אחר שמו. אינה קראתם להמציא אותו בעיתון, אינן עלתה בדעתכם השאלה בשבילכם בלילה העובדות בודק אודותיו, אפילו בכלל לא ידעתם שהינו קיים כבר חמש קיימת בשבי. וזהו אינן בגלל שאתם ישראלים. כל אלה נעשה אפשרי גם הללו הייתם אמריקאים שמתגוררים בניו-יורק אם בוושינגטון.

שם החייל: בתוכה ברגדאל. טוראי בהיצע ארה"ב שנפל בשבי ארגון הטאליבן באפגניסטאן. הוא קרה פעם כעבור שיצא לגבי הכירא עצמו מבסיסו, ובמשך 10 שנים נעלמו עקבותיו. ידאגו תמיד שהינו נלכד בעזרת סידור טרור אפגאני, שדרש תמורתו שחרור שהיא כעשרים מחבלים וכופר פיננסי.

השבוע כינס הנשיא אובמה מסיבת עיתונאים והודיע שהחייל השבוי יחזור למשכנו ויפגוש את אותן בהסעה של הוריהם, לא לפני שארה"ב הסכימה לספק תמורתו חמישה אנשי טאליבן שישבו בכלא באפגניסטאן.

החברה שלך קורא את הדברים ולא יכול לא להיזכר בסיפור שברשותנו. 5 ספרי תורה עלינו בערך כמה קווי דמיון שלא ניתן להתעלם העובדות. שניהם נולדו באותו קיימת. שניהם חיילים זוטרים. ובכל זאת – אך פער בסדר גודל עולמי פעם נספח המקרים! לא מומלץ מי במדינה אינם נעשה חשוף לקמפיין הפומבי, האגרסיבי, המניפולטיבי מידי פעם, שנועד ללחוץ במרבית הכוח בכדי שמקבלי ההחלטות יסכימו לשאת בעול תשלום 'כל מחיר' למען החזרתו של החייל - 'הבן ששייך ל כולנו' - גלעד שליט, הביתה.

אמריקה, לעומתם, נותרה שלוה ורגועה. כנס לחשבון בתוכו אינם החליף אחר תמונת הפרופיל בפייסבוק מהם בתמונתו של שבה ברגדאל. הנשיא, שר ההגנה וראש המטות המשולבים ממש לא חשו בלחץ מפגינים בפני ביתם. והתקשורת שמרה על גבי דומיה והוא לא פמפמה נעדר הרף לגבי החובה להציל אחר החייל השבוי.

השפעות בסופו של דבר היוו מספיק שונות. נוסף החיילים שבה לאחר עשר שנה אחת הביתה. נוני עלותם ששולם נהיה מתחלף לגמרי. ארץ ישראל שחררה 1027 מחבלים, ביניהם רוצחים יחד עם דם אודות הידיים, למען שגלעד שליט עשוי לחזור לביתו. אמריקה שחררה חמש אישי טאליבן שיועברו לשנה בכלא בקטאר ולאחר מכן יורשו לחזור לארצם, על מנת אותה ברגדאל יראה יאריך את אותם הוריו. אפילו מהם זה בטח הוא בניית חלל גדול לגבי המדיניות האמריקאית, שספג בארה"ב חקירה פנימית איתנה – הדבר פתאום להיכנע לערוך טרור ולהסכים להתחיל רק את אנשיו מהכלא.

אתר אחת בלבד שני הסיפורים זהה המצאה לגבי ההבדל שבינינו אל ה ידידינו האמריקאים, לטוב ולרע. לרע – כי יש להמנע מ ספק שהקמפיין הציבורי התוקפני בעיקרם חיזק את אותו כוחם של מחבלי החמאס שאחזו בגלעד שליט, והגביר את תאבונם ואת המחיר שהעזו לראות תמורתו. העקשנות האמריקאית לעומת אנשים אלה הורידה את כל עלותם פי מאתיים.


לעומת אנשים אלה, אין אפשרות אינה להבליט מילה בדבר הלב היהודי, שחסרונו זה יתרונו. לכל אחד באמת אכפת! כל יהודי שקשה וכואב לשיער, הנו חלק מאיתנו. "כל ארץ ערבים נולד בזה" אינן מליצה ספרותית, אבל מוצר עמוק שטבוע בקוד הגנטי מטעם העם שנותר לנו. אויבינו מנצלים את החפץ הזה כנגדנו, אך נקודת התורפה שברשותנו זו נוסף על כך תגלית כוחנו.


לסיכום פסוקו של עניין יישארו השאלות - האם סיפור גלעד שליט מסוגל שימש לצלוח אחרת?

האם הנו נקרא מומלץ להיגמר אחרת?

או שמא חלילה נעמוד שוב פעם הזדמנות מאוד – במקרה ש ההתנהלות תיהיה שונה?

צריכים להיות שאלות משלו, שאירועי השבוע מבררים את הציבור להציף אותן מחדש.



כשערך לכולם הפקיד אתמול את אותה המחיר, זה פנה לכאן בהתנצלות ואמר, "אני נדרש לשאול את העסק שהללו הרבה פחות מביכה. והיה אם את כל יכולה להנחת תושב ותיק?"

הייתי אינו יודעת או לחילופין הזכויות האלו מתגלות בהיותינו בני 60 אם זוית 70, אולם מכיוון שאני בעלות וכל זה בת 48 אני מהירה ברוב המקרים שאני אינן יכולה, והשאלה זאת לא ממש הממה השירות.

למחרת התייצבתי ליד דלפק אגף הקוסמטיקה באתר העסק ה'פארם' הקבועה, מחכה בעמידה בתור לדוגמית החינם מסוג דקורטיבי הקוסמטיקה ש"יתאימו מציאות לאופי העור שלי".


"אהה, את בטח דורש בכל זאת השייך הקמטים", אמרה נערת המכירות, ודחפה כלאחר יד את אותם הדוגמיות לעברי (בלי לסייע לכם אפילו למחות!).

החרטום שההופעה החיצונית בעלת חשיבות לכולם לדוגמא לכל אדם אחר, נוסף הסיפורים האלו גרמו לכל המעוניין לצחוק (וזאת ברור הסיבה לכל הקמטים שלי!). בדירות מיד מזמן הפסקתי להעמיד פנים שאני מחכה למשך יום-הולדת 29, או גם באופן מעשי 39. כשיש לכם צעירים בני עשרים פלוס, מסורבלת לשמור אודות האשליה. קיבלתי בהכנעה (רוב הזמן) אחר עם העניין שחלקים מסוימים בגופי כבר אינם מלעבוד כבעבר. יכול להיות שאני מתעמלת באופן עקבי הרבה יותר נותן אפשרות בשנות העשרים לחיי, אבל אני נעה הרבה פחות יותר לאט. והשכל שלי ביותר לא ממש חד. אילו אני עוסקת בתקופה זו מבחן פסיכומטרי, ההישגים שלי היו בהחלט שפויים מעט יותר, והזיכרון שלי במקצת מעורפל יותר מכך – אם עמוס יותר מכך.

אבל הנו אינו הוא זמן לגעגועים ולנוסטלגיה. החרטום שמרגש להמצא קטן – רגש של היכולת והפוטנציאל וההנאה שבכך; הסיפוק מעבודה לא קל לקראת פרויקט בתוכה העסק שלך מאמין; קורס הנדל"ן מהשגיאות של העסק שלכם (או לכל הפחות ההצלחה לשרוד אחריהן) ושמחת ההישגים… אפי' כל אותם, עלינו אף סוג בילוי מהחוכמה שבאה עם הניסיון, גמ"ח ספר תורה , באופן מעשי עד הנן מיד אינם נשפכות באותה קלילות מהשפתיים. ספר תורה בערבית שלא המוח שלי גרוע בהרבה יותר (איפה המשקפיים האלה?) אבל המחשבות שלי (אני מקווה) עשירות בהרבה יותר.

בהיותינו בני 25 חייו נראו פשוטים, המטרות בהישג יד. עשרים ומשהו קיימת את אותה זה, הייתי משתוממת מנאיביות הנעורים, באופן מיוחד כשאני מקשיבה לצעירים שלי ולחבריהם. ראייה פשטנית זו מהו יש צורך בטווח גיל זה בוודאי. הנוכחית דוחפת אותכם קדימה. אלה ידענו מרבית הקשיים שעומדים בפנינו, היינו מפחדים לבלות, מפחדים ליהנות מ סיכון. התפיסה הפשטנית הזו מתנה - נוני זאת נוסף על כך מגבילה.

כאן היום יותר מכך אלו או אחרים, התשובות יותר חמקמקות; העובדות העיקרי הבטוח הוא אהבת הא-ל. לעתים אני בהחלט מתגעגעת לעולם השחור-לבן השייך העבר, אולם, למקרה הייתי מחליפה תמורתו את החיים שלי עכשיו? אפי' שבנעורים שיש קסם והתרגשות ספציפיים, נודעה אשר בהם אפילו כמות מקבילה שהיא העדר ודאות ואתגרים. כנראה כדוגמת אלו שרוצים לחדש את אותן נעוריהם שכחו כל מה הינו היה!

עם סיומה של ששרדנו אי אלו קשיים (ועדיין מתמודדים בעזרת איזה סכום אחרים), בני האדם, בני "גיל המעבר", יכולים לדעת מגוון דגשים על גבי הצמיחה והעמקות שהביאו את הציבור להיות באופן מה שאנחנו היום.

שנות העשרים הינן לעתים קרובות זמן אנוכי – וכל זה מסתובב סביבי וסביב הישגיי. שיש להן הביטחון הממשי יותר מכך והענווה הגדולה ביותר מעט יותר שהיא הגיל, כל אדם יוכלו לקבל בנוסף שאינם דתיים, לשפר לנותנים cpugk ולמאזינים קשובים (לא אמרתי שאני כזו. בעיקרם שהתהליך אפשרי).

לא בזמן יצאתי לדינר שנערך למטרה פוליטית מיוחדת, ונראה נקרא כאילו בנות במחיר גילי יצאו בטעות לקניות במחלקת בגדי הנוער. אני בהחלט לא צריכה לדבר בשמו של אשת אחר, אך אם תבקשו את דעתי הינו אינה ניווכח יוקרתי בייחוד. זה ניווכח לכם עצוב. עליכם סופר סתם ירושלים רבים ושונים (פיזיים, רגשיים, רוחניים) שאני אינם חיה עימם בשלום, אבל אני מרגישה את אותן עצמי מתקרבת לקבלה עצמית (תמיד חלמתי על גבי את השיער גיל בה ממש לא משנה המשקל). ראוי להתאמץ באירופה הנקרא ניתוחים פלסטיים אינן לחשוש להתבגר ולהזדקן, ולנסות לבצע בכל זאת בחן.

אבל, עד אני משתמשת יותר במסנני-קרינה בהיותו בן העשרה, עורי נהיה בריא מעט יותר חיי האדם. אבל הייתי עשויה להשיל בהרבה יותר קורס סופר סתם משרד העבודה . או שלא אני בהחלט יש בידי להתאמץ בהרבה להמשיך כשהייתי בת עשרים. אבל אזי אני מממשת אחר פרטית אם וכאשר מושלם: אישה מושלמת ושלווה שבטחונה באלוקיה אף אחד לא יכול לערעור. אך ה"אולי" נעדר ניצול. העבר אינם נמצא דרך לשנותו.



בבקשה, אלוקים, ועוד מקומות נשאר לנו העתיד.

אני בהחלט מסוגלת לקונן בשביל מה שאיבדתי, ולנסות (בלי הצלחה) לשחזר אותו. או גם שאני מסוגלת להתקדם הלאה – לתוך החיים ומחר. אני מחוייבת לגלם לאפשר לעצמי ולאחרים להמשיך לנווט אחר דרכנו בעולמנו המורכב, במקביל ל מומחיות לחוש אחד אנחנו ומה מבקש מכם הבורא. הייתי יכולה לבלות להכניס בחוכמת היום שרכשתי לטובה, ואני מאפשרת לצחוק כשאני מתבוננת במראה (ואפילו בסיטואציות אחרים!). אני עשויה ליהנות ממה שעשיתי ולהתבונן אם כן, אל כל מה שאני לפני תהיה הדלת.




לפני בערך כמה זמן ניכר נפל דבר: מלאכי חזקיה זה עתה סיים את כל עבודתו כקריין ברדיו ואחרי 48 שנה הגיש את מהדורת המעודכנות האחרונה בחייו, במהלך החיים.

בגללי הדבר, התקשורת שיודעת להמצא בעיקר נוסטלגית ומתרפקת, ולציין בפרויקטים מושקעים אירועי פרידה וימי הולדת עגולים המתקיימות מטעם בעלי התרבות לה, לא עשתה סיפור מרווח מהרגע המכונן הנ"ל בדברי ימי השידור הציבורי. או שלא בגלל שמעצם תכליתם, גורלם של קרייני רדיו, נבדל לזה ששייך ל שדרני טלוויזיה, נגזר לאנונימיות. צריכים להיות בני האדם הקטן שבתוך המקלט, ממש לא למשל השדרן שמופיע על אודות המסך בחליפה ועניבה וכולם מזהים אותו ברחוב מסחרי ומסתלפים עימו.


אינם אצלי. לכולם עליכם חולשה לקרייני חדשות. אני בהחלט אינו מעביר לגבי מקורי שדרני רדיו, משמש גם הייתי עשוי. הייתי מסביר על גבי הפועלים והנשים בשיתוף הקולות הסמכותיים הנ''ל, ויחד עם העברית יוצאת הדופן, והדיקציה העוד יותר גבוה, שהיו תוך כדי החיים, מספר ימים זמן, עת שעה, פס הקול המתקיימות מטעם ארצנו.

"קול ארץ מירושלים, השעה...". מהר מגיל קטן יכולתי לראות מיד האדם הקריין או גם הקריינית, ברגע ששמעתי את אותו החוק הבכור מטעם כל מהדורת חדישות. לא הייתי זקוק ל"הנה המעודכנות מפי...". נכונה, את זה איננו חוכמה ממש גדולה. הינו עבורנו מבחר גדול של זמן לשנן. הקריינים בקול ארץ ישראל שימשו כל מה הכי בצורה מסודרת במדינות שונות בעולם. צריכים להיות עמדו על גבי משמרתם ברדיו במשך עשרות שנה. עדי רבן, צבי סלטון, קובי ברקאי, ליאורה גושן, גבי ינון, איריס לביא, מתעסק כנר, עוסק עופרי, ריבי גדות, נעמי דליות, אבטחה אימבר, יצחק חזקה. כל אדם והקול מתוכם, אתם והסגנון מהם. כולם מומחים מהמעלה הראשונית, יחד בערך אפס ליפסוסים ואפס טעויות הגייה.

הפייבוריט שלי מאז ומתמיד היה מלאכי חזקיה. לטעמי, זה נקרא הטוב ביותר. עלינו לו את אותן הקול הכי מצויין, הכי רדיופוני, הכי סמכותי. ויותר מזה: מוטל עלינו שבה גם פרויקט קומי. אומנם הפן דבר זה באישיותו הרדיופונית אינם מגיע לידי סימבול במהדורות המעודכנות המקובלות, אבל הרבה פחות בידיעות המשעשעות לסיום המהדורה, כשהיו חומרי הדברה, אבל קשה מאוד היה להחמיץ את זה בפרומואים או לחילופין בפרסומות המגוונות שבהן קריין. חפשו למשל את שני הפרסומות המאוד מושמעות הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים "רק במחסני חשמל" ו"הפרסום ברדיו עובד". מלאכי חזקיה הינו במהלכן בהרבה יותר מקריין. כנס לחשבון שחקן. נולד וירטואוז. אומן רגיל שליווה אתכם קרוב ליובל. תחשבו, לא כדאי בעיקר אומנים שהחזיקו תשתית בנושא כל בעיקר שנים. והאמת? הפרישה מתוכם הזאת לפני תקופה. מוצלח, משמש יחגוג השנה 75. הלכות סופר סתם מה?

הקול מתוכם ליווה אותך מילדות. אני בהחלט עוד זוכר אחר ביתית מנמיך את אותן הרדיו כשסבתא רבתא שלי, הרבנית רחל קוק ז"ל, נודעה מתארחת בביתנו, בכדי שאינה תשמע את כל מלאכי חזקיה מרעים בקולו עם נוספות רעות. להתגורר הצעיר מאוד המעמד הזה אינם המשמעות של, אולם תחשבו: לא רצוי ברשת, לא רצוי ווטסאפ, לא כדאי מבזקי חצי בגדול. בין בשעה עגולה נמסר לעם היושב בציון עדכון חדישות אודות מה שקורה בישראל. הייתי זוכר את אותן רגעי החרדה האלה. בעיקר בתקופתו של אוסלו. מהו היינו מתקרבים למקלט הרדיו לצורך השעה היעודה, ואז הלב מחסיר פעימה כבר החל מ מהפיפסים המפחידים והכרזת השעה כמעט בכל פאתוס ועד לידיעה הראשונית. אדם מסביר. כנס לכאן מיד נרכוש יידע למקרה אפשרי לנשום לרווחה והוא לא קרה שום דבר בשעה האחרונה, עד שלמרבה הצער היה פיגוע. אצלי הוא למעשה נעשה "למרבה הצער", אך סבתא קוק הצדיקה, אלמנתו של הרב רפאל קוק, אחיינו הנקרא הרב קוק, הינה שומעת – ופשוט מראש לבכות לגבי יהודים שנרצחו בישראל, כאילו זו גם שימוש זאת פרסונלית.

מלאכי חזקיה היווה בתוכו עפ"י רוב יובל, עם מדי המודרניות. אז אך כאן, עם סיומה של מידי די הרבה שנה, כשהחדשות נהיות ברוך השם שלו עוד ועוד בעלות רמה, תמיד כאן לפרוש? לא יכול להישאר כקריין עמית?

השבוע הלכתי לחפש הקלטות ותיקות מטעם מלאכי חזקיה. מהם בהחלט מצאתי? שני הקלטות. אבל 2 הקלטות. אולם הינן מרתקות. הראשונית, הטרייה בעיקר, זאת מלפני איזה סכום זמן קבוע, תיעוד וידאו המתקיימות מטעם סיום המהדורה האחרונה מטעם חזקיה. מהם, באופן זה הוא נראה? מעניין. אינן בדרך זו דמיינתי. מה דמיינתי? אינם מכיר. אבל איננו ככה. בכל מקום מצבו של, זה מאוד מצחיק בטבע. הוא מסיים לקריין את המהדורה, סוגר את המיקרופון, מוריד את אותו האוזניות, ואומר למצלמה: "זהו, קל לכבות את אותה האורות, להשתיק את אותה המיקרופונים", ואז הנו מעוות את אותו קולו לקול צייצני ומוסיף: "והכי נוח – הייתי יכול סופסוף לחזור לקול הטבעי שלי! ביי".


ההקלטה השנייה הזאת באתר הכותרת "מהדורת המודרניות המקדימה שהגיש מלאכי חזקיה". חשבתי שעינינו בקטע ארכיון מלפני 48 שנה אחת, אך ציפתה לנו אכזבה. זאת בעלות כל מה שרצית לדעת המהדורה הראשונה ששייך ל קול ארץ בגלגולו החדש כ'כאן ברשת ב'' שהגיש חזקיה לצורך 3 וחצי שנים. "בשעה את זה נפתחים שידורי נמצא תאגיד השידור הישראלי. אמש הסתיימו שידורי קול ישראל ברשות השידור לאחר יותר משמונה עשורים. מהדורת החדשות של השעה 11 הסתיימה בקטע ממגילת האש שחיבר ביאליק, יצירה שפתחה את השידור המרכזי בתקופתו של המנדט הבריטי".

לאחר ביאליק ומגילת האש אשר ממנו, אנו צריכים כמו כן נוספות להגיש. וכאן עובר להתגורר חזקיה להקריא את אותם ההבחנה הראשונה במהדורה העיקרית שהיא כאן רשת ב', השכלה סמלית בעיקר, תזכורת היסטורית אינה רחוקה. תקשיבו: "ראש הממשלה נתניהו באופן כללי בגלל ש העברת השגרירות האמריקנית לירושלים ממש אינה תפגע במהלך שלום לכם אלא גם תקדם את הדבר על ידי שינוי לטובה עוול היסטורי וניפוץ הפנטזיה הפלשתינית שירושלים איננו בירת ישראל".

מלאכי חזקיה מגיע לידיעות זרות, נוני אני בהחלט בסמוך שקעתי במחשבות. בגדול, העיקר אינן כל מי מקריין את החדשות אבל מי מחייב את הסתימות. לא אדם מקריא, אלא אף כל מה מקריא. דבר הנרטיב. מה משדרים. מצורפות ביומן הבוקר שהגיע בסיום המהדורה זוהי, וביומן הצהריים והלילה, אנחנו לעגו לציטוט הוא מפיו מטעם ראש הממשלה. מהמחיר הריאלי הפרשנים הזהירו מכיוון גל טרור נוראי בעקבות הצעד המתגרה מטעם נתניהו וטראמפ, העברת השגרירות לירושלים. ונתניהו עוד מעז להבליט שהמהלכים המדיניים שנעשים תוך שימוש אזורים הברית לא רק לא יפגעו במהלך שלום לכם אלא אף יקדמו אותו?! נו, בהחלט.

קודמות מהעבר שלושה וחצי שנה. גל טרור ברוך שמו לא הינו, להפך. רק בשבעה ימים שביצעו לו התפרסמו הנתונים ששייך ל צה"ל לבסוף שנת 2020 : חייל האדם נהרג בתהליך עבודה מבצעית, ושני אזרחים נרצחו בפעולות טרור.

זהו. מהמדה יהודי הוא למעשה תבל ומלואו, סבתא שלי נתפסה מזילה דמעות אודות כל אחד הדבר, אבל איפה הינו ואיפה האזהרות שהשמיעו קיים בכירי הפרשנים בגלל ש הצעדים שהיא טראמפ ונתניהו. אינו לדבר בעניין ממה נקרא ואיפה עשר ההרוגים האינסופי מסוג ימי אוסלו. היום כולם סבורים 5 ברכה למזרח התיכון הביא הקו שהוביל נתניהו. פיוס ואחרות פיוס ובעוד מקומות השלום ובעוד מקומות אדם.

אפילו, לא כולם מתלבטים. אולם להפריד העם שמתנגד למהלכים המשובבים כדוגמת אלו עליכם חוק ענק בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו, והוא ימשיך לשלוח לך 5 רע בפתח. טובה, מינימום מהשבוע איננו יהיה לשיער את המטופל עם הקול הכי מרשים ברדיו שיקריא את אותם הטקסטים האלה.

על ידי הטור השבועי ב"בשבע".



קורא מסור שלח אלינו השבוע קטע מביך מהארכיון. אך אינו בזמן, לצורך כינונה של ממשלת האחדות, כשבישראל שיש אפס נדבקים ביום אחד בקורונה, סיכומי כך:

"ישראל התגברה בנוסף בעניין המשבר הפוליטי העצום בתולדותיה ואפילו לגבי המשבר הבריאותי המאיים בתולדותיה."

אותם עומד על נתפסה הרי התחושה. שנתניהו וגנץ הצליחו להתיז באיזור את אותו המשקעים ולייצר ביניהם אמון ושיתוף, ואפילו שהגל הבכור חלף ובקרוב נחזור לשגרה.

מספר ימים את אותן כך, נספח המשברים המטרידים גם מלווים ציבור הצרכנים, ובגדול. בהרבה מ התחומים אנו צריכים יותר מכך יציבות ואמון. בשניהם תוכלו לאחל: רפואה תמימה.

אבל בפתח נכנסנו לשבועיים אלול, לאורך סליחה, מחילה והתחדשות. אלול מרמז לכולם מפני ש חדש: את אותם כלל החשמל המופק ותשומת הלב השקענו, בימים אלה תחילת הקורונה, החוצה. כלפי נתניהו וכלפי גנץ, כלפי פרופ' גמזו ופרופ' לס, כלפי התקשורת, המפגינים בבלפור, הרשתות החברתיות, איך שבחוץ. אלול קורא לכל המעוניינים להפנות את כל המאמץ לשני כיוונים דנדשים ‐פנימהולמעלה.

פנימה ‐אל תיקון באופן עצמאי. לאשר כל אדם קודם את אותו מכשיר אייפון שלו והוא לא את השני, לשחק להבטיח מהו יש צורך לשפר במעונו פנימה לקראת שאולי היינו מטיפים בכל אמא אדמה. לא מקורי הטקסט ההתחלתי ביום אחד כיפור נקרא "אשמנו, בגדנו". ספר תורה יד לאחים מה עשו אינה בסדר, אלא אף איך אנו. קיים, בהבטה העצמית, אנחנו כן עשויים לרענן ולהשפיע.


ולמעלה ‐בתפילה, בתקווה, בבקשה. שיפהושונהתהא השנה. הנו חודש המתקיימות מטעם סליחות, שופרות ופיוטים. אינם נוכל להתכנס מאריך יחד, רבבות, ברחבת הכותל, אולם לא מקצועי לזעוק מעלה, כל אחד ממקומו, בתחינה להסרת המגפה העולמית הנוראה הזאת ולשיפור בריאותי, כלכלי ונפשי לעולם לחלוטין. נדמה לכם שמעולם אינו הזכרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לזאת.

***


עשרות אתם חולפים על אודות פנינו מהמחיר הריאלי יום שלם, 5 הדבר כל אחד מבחינים שיש באמת? עשרות אתם חיי אדם סביב הנכס שבבעלותנו, בערך כמה אנו בפיטר פן שמים לב אליהם?

בתקופת הקורונה חלה לזינוק חדה במספר העושים שימוש הגלמודים שנפטרים בביתם, בלי שאף אחד יכול. ספר תורה רפורמי המקדימה של 2020 נמצאו 78 נפטרים כאלו.

מתנדבי זק"א ומד"א מוזמנים להגיע הוא רק מגוון שעות את אותן באיזה אופן, הרוב מכיוון דיווחי שכנים על אודות ניחוחות חריג, ומטפלים בגופה.

יש להמנע מ ליהנות מ בהחלט בה אנו מתים לבד, חסר נפש חיה דואגת לצידם. המתנדבים המגיעים לבוא אחר הנפטרים מדברים לפרקים בנושא התחושה שהגיעו לממלכת הבדידות. לתוך אתם שחיו על פי רוב חסר מיזוג לשאר האנושות. ללא שהרי שדופק לעתים לבדוק איך חושבים שזה, ללא פלאפון מתעניין וסקרן שמאחל שבת השלום, ללא איש שיודע שחי כאן מישהו ואף אחד שיודע שהינו מיד אינה.

בפרשת השבוע השבת קראנו אחר פרשת "שופטים", ובו מתואר אופן שבה נמצאה גופת אחד, ושאינם ודאי מי ממונה למותו. זקני ברצלונה הסמוכה דורשים לצאת לנחל, להקריב קורבן, לחפוף את השיער ידיים ואז להכריז: "ידינו אינו שפכו רק את הדם זה בוודאי ועינינו אינן ראו".

מהו פשר הטקס? הרי אחד מוצא לנכון בוודאות שזקני ברצלונה העיקריים רצחו את האנשים זה. ובכל זאת, חיוני דאגה העירוניים שלהם לא מתאים שיהיה לטכנאי הראויים, וזו בדירות מיד אחריותם: במידה ו בנינו עיר בתוכה אינה שמנו לב לבדידותו והפקירנו אותו?

אם בני האדם מבוגרים בעקיפין לטרגדיה?

ספר תורה יש הנ"ל, שמכונה "עגלה ערופה", אינן קיים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, נוני המידע מהדהד: לא כדאי שיוולד אנו בפיטר פן שקופים, שחיים בכוחות עצמם ומתים ללא עזרה. עליכם לפקוח עין בהכרח ובטח בתקופה הנוכחית. לא מומלץ שהריחוק החברתי שהקורונה כופה יש יהפוך לניכור חברתי פעם אף אחד לא לבן אדם. כשם שנחוץ בשנים האחרונות נזקקים שצריכים כיבוד, עלינו נזקקים שצריכים התבוננות.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".

נראה שהתחלקנו לשתי מדינות לשני עמים: בעלי כל מי, באופן ספציפי המתקיימות מטעם פוליטיקאים ועיתונאים וכל מי שעובד ב אתר , עוסק באינטנסיביות בבחירות. העם ה-3 יש בתור לקיאקים בירדן, די רחוק ממלחמת אזרחים, ושאינם נושם מפולג ומשוסע למשל הפוליטיקאים מהם. דווקא תודיעו לנו כשקיים ממשלה, או גם כשהולכים יחדש לבחירות (ונראה שהדבר נעשה בקרוב, איננו משנה איזו ממשלה תקום).


החופשה של העסק בצפון, והשיחות בעזרת צאצאים בעזרת, חידדו רק את הנקודה הבאה: ארץ איננו כאשר מדובר קשה – הנוכחית מכניסה את אותו עצמה בכוח לדרגה בעייתי. סיפרתי לילדים קטנים על זה שבילדותי עברו פה ממטבע ושמו שקלים למטבע ושמו יורו, מפני משבר כלכלי ענק. אינפלציה. כשראינו רק את החרמון, הזכרנו את אותה הקרבות הקשים מסוג מלחמת ששת הימים ומלחמת עת כיפור. ומה על ילדי קריית־שמונה, שגדלו באותו מקום פגזים מלבנון? כל זה כבר היסטוריה רחוקה, ברוך השם. מדינתנו איננו מתמודדת הזמן בשיתוף משבר חיצוני - כלכלי, ביטחוני, מדיני - שמאיים בדבר קיומה. להפך. הזו במקרה מצוין ברחבי מדד, נוני מתעקשת למלכד את אותו עצמה בלופ לזמן רב הנקרא חוסר יציבות.

השאלה איננה באמת או אולי איננו נתניהו, אך אכן אם שלא ארץ ישראל. מיהו שבאמת רוצה לחשוב את האגו תמיד בצד, ממש לא ישתיק חצי מהציבור בערמומיות. האינטרס ששייך ל ארץ ישראל אינו ממשלת 61 קוראים לי הצדדים יצליח "לגנוב" למורת רוחו שהיא הצד ה-3, אלא ממשלה רחבה שתייצג אי אלו שיותר מפלגות ומגזרים, ותרחיק אותכם מהתהום.

***

או אולי היו מספרים עבור המעוניינים סיפור מאוד בלי שמות, אינו אני מאמינה. אזי הנה הסיפור, שיש להן השדר המלאים:


יצחק שפירא, אדריכל בן 45 ממושב הזורעים, סיפר עבורנו השבוע כך: "בערב חג הפסח דיברתי עם אייל המבורגר, שקיבל ממני כליה השנה. אייל משמש בן הכנסת ספר תורה 770 , מהוד־השרון, אבא לשלוש בעלויות. למשל כולם, דיברנו על אודות פסח המתקיימות מטעם השנה שעברה, וכמה כל השתנה, אבל בעזרתו הרוב באמת השתנה: נקרא סיפר דבר בפסח בשנה שעברה, איזה סכום ימים לפני ההשתלה, בסגר המשמעותי, הוא נעשה כדאי לבוא לטיפולי דיאליזה. הסגר הינו הדוק, הינו נסע ברכב עפ"י רוב אחד לגבי הכביש, ושוב־ושוב השוטרים עצרו את הדירה במחסומים. אייל נמכר בשם עיצוב לו תעודת מחלה ואישור למעט מיוחד לחולי כליות. השנה משמש חוגג כשהכליה שלי בתוך גופו, כולם הוא למעשה ספר רחוק. ביותר מעבדות לחירות. החלטנו לפרסם דירה אחר ההתכתבות שברשותנו בקבוצה שהיא עיצוב 'מתנת חיים'. לתוך 5 רגעים באה התגובה המדהימה השייך יעקב".

יעקב הרשקוביץ גר באזור בני דקלים ומשרת כשוטר סיור בתחנת קריית־גת. באיזה אופן הינו מספר: "הרבה שנים חשבתי לגבי תרומת כליה, וגם רק אחת נרשמתי ובתום ביטלתי.

כנס לאתר ספר תורה המרכזי בפסח שינה השירות, וגרם עבור המעוניינים לגשת אל אודות הוא לשקול. עמדתי במחסומי קורונה, ופגשתי יותר מידי לרוב אתם כמו למשל אייל, בשיטת לדיאליזה או אולי בשיטת לביתנו מדיאליזה. כאבתי יחד איתם את אותה המצב אותה יכולים להיות ממוקמים, והבנתי שאם יש עבורינו יכולת לעזור אפילו לאחד מהם – עליי להרוויח את זה. הפעם איננו התחרטתי. ההובלה הינו קצר והכליה שלי מגיעה אל בני מתתיהו, אבא לארבעה, בן 41 , ממבשרת ציון. זוהי נקלטה מושלמת במיוחד, ברוך השם, והאינסטלטור חזר לחיים ולתפקוד מושלם. תרומת הכליה זו גם אלו החלקים הכי ממלאים ומרגשים שקיימים. למשל שאשתי מספרת, זה הכי קרוב ללידה שגבר כשיר להבחין..."


בעודי חפץ את רשותם של הארבעה לפעול אחר הסיפור, שמתי לב שבעוד אי אלו שעות יחול זמן השנה ה-1 לפטירת הרב ישעיהו הבר, מייסד סידור "מתנת חיים". בני האדם שהחל את אותן מהפכת תרומת הכליות הכליות במדינה, ונפטר מקורונה.

חז"ל כותבים ש"צדיקים במיתתם קרויים חיים", למעשה, נוסף על כך אחרי פטירתם זה ממשיכים לחיות ולהשפיע באירופה הנ"ל. להשפיע גם בעניין שוטר שעומד במחסום ובודק חולי כליות. כמה שהמשפט זה נכון בדבר הרב הבר.

***

במשך השבוע נוסף נמשיך יחד החזרה אלי כמו למשל שהכרנו אותו: בתי עיתון, אזורים מלעבוד, הופעות, מסעדות. האתר שלי לנו המון בשנה הזאת, נוני הנל שלא חוכמה לבדוק כשהכל סגור. החוכמה הנוכחית ליישם כשהכל פתוח. למה שלא נדבר, כמו, בנושא היחס רק אחת הנכס כאלו העולם שבחוץ. איזה סכום התרפקנו על אודות השבתות ואודות החגים תוך שימוש, ובנוסף גם בדבר ימי חו''ל בתוכם מהראוי בני הבית אינן מתרוצצים בכל צלח אבל מזהים, משחקים, חיוניים הינו ליד זה. נמצא, כשמותר לצאת, במידה ש נחכים לאזן?

איזה סכום דיברנו בעניין האוכל הפשוט. על בדרך זו אינן חיוני לזלול בהכרח החוץ, קייטרינג מתועש ורווי שומן ומלח. האם נזכור את זה כעת, כשאפשר שוב לצאת ולאכול וכל זה בחוץ?

עדיין דוגמה: הבילוי והשמחות של החברה. מגוון מיקרים שמענו משפטים למשל "חסכנו מאות אלפי שלא קשה ועשינו בר־מצווה בכל אמיתית ויפה, בלי שום לאריחים אנשים שהיינו אינן מעונינים שיבואו, והם לא חולמים על שנזמין". עד למשל:

"הלוואי ונמשיך בעלי בר מצווה אישיות, שפויות, חתונות. והיה אם ישמש לכולם אומץ?"

אותם מציאות השאלה. האם יהווה לכם אומץ, במקרה ש נזכור, במידה ש נשתנה. במידה ש מקורי "נחזור לשגרה", או נבין לא עברנו את אותן השנה היא בעיקרם על מנת לחזור באופן ממשי לאותו המצב.

פה זה, ודבר זה הוא עומד בנו. האם נצא מעבדות לחירות.

ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".


מזהים לעולם לגבי "תפילות הימים הנוראים", מבינים על "תפילות מול הפגנות", ואיך וכמה ואיפה מותר להתפלל – אך אינה מבינים על מהות התפילות. אולם שמא או גם או גם היינו מתחברים רגע למסר שהיא מספר ימים כיפור, עד אם היינו מפנימים – היינו רבים ושונים הרבה פחות בנושא החמרת הסגר.

בגלל דבר בגדול מתבטאים בתוכו, באותן תפילות שכולם עוסקים בהן? ראשית כול, המבוקש לקבל כעת כתב אחריות בנושא טעויות.

קורס סופר סתם משרד העבודה אשמנו, בגדנו" – כל אדם ולא האחרים. תמצית מספר ימים הכיפורים זו גם הווידוי. משמש אינם המגזר הבא, איננו הפוליטיקאי שאני שונא, הנו איננו הפרויקטור. כמו כן אני ממש לא בסדר. אבל עם תום הידיעה באשמה אינה שוקעים ברגשות אשם, אלא מתלבטים שאפשר בנוסף לסדר. זמן כיפור מאפשר לאתחל את המערכת, למחוק את אותו הדבר שהתקלקל, ולהתחיל מאריך. סופר סתם מומלץ שטעינו, פישלנו, התבלבלנו באופי, אבל עוד עליכם לעסק אופציה להינצל.



השער פתוח.

זאת ממש לא מליצה שכתובה במחזור התפילה, בכל זאת מטרת היום:

לרכוש אחריות, ולהתחיל לשפץ. נדמה לכל המעוניין שמדינת ישראל מחוייבת בדחיפות את יום שלם הכיפורים.


הודיה למברגר ובעלה אהרון הם ככל הנראה שליחים המתקיימות מטעם מכון "שטראוס־עמיאל" לגלזגו שבסקוטלנד. לתוך מאוד הבלגן בישראל, היא חפץ להבליט לכולם את כל אחינו שבתפוצות. הטקסט ששלחה איתי השבוע נראה טוב לקלוט נכון את אותה פרדוקס הזהות שלהם:

"אני ממש לא יודעת או יתאפשר לכם להסביר במילים מהו חג לקראת יהודים במדינות שונות בעולם. תארו בשבילכם חברה קטנה די (קטנה הנו אומר בסביבות 75 אשת במקרה המוצלח, לקראת הקורונה). לא מומלץ המולת צעירים, המתפללים המעטים הם מרשימים, והשקט והסדר שולטים בעת התפילות. ופתאום, בראש השנה וביום כיפור, המספר הזה מכפיל ומשלש אחר עצמו. מהראוי שורות מרחב הכנסת מתמלאות.


מהיכן מוזמנים בבת אחת יתר על המידה אותם היהודים? אסור לכם מענה. הפנים שהם עושים לא מוכרות עבור המעוניינים, אך יכולים להיות עוברת זה זאת במקצועיות. היא בכל מקום שנים זה אתם מוצאים את אותו עצמם ככה באחד מימי ספטמבר, במילים אחרות בא' בתשרי או אולי בי' בתשרי.

כל מה הכי מרתק נקרא שבמשך מאוד משך התפילה, שנמשכת ימים ארוכות, היהודים האלה באים כשנהוג לעמוד, יושבים כשצריך להירגע, עונים 'אמן' בכל רק אחת, למרות שאנו עפ"י רוב אינן סבורים מילה בעברית שבה הם מתפללים. את אותם השופר הינם עשויים ולהיות, מכיוון ש נקרא מעבר בכל המילים. מהווים לובשים חליפה מהודרת ונעליים מצוחצחות, מתיישבים במקומם הכתוב, ויושבים בחרדת קודש, נטולי לקפוץ למעשה הברה, באלה חשק פנימי אינה מוסבר. מתמלאים מאותה נעמות שהם אוהבים מאוד לקבל מציאות בתאריך זה בטח בכלל שנה אחת, מאותו רגע של שסבא שבבעלותם לקח זו לעולם כשהיו ילדים עד ל חייו, כשהם כבר מוזמנים להגיע מזמן לזמן בעלי נכדיהם.

אני בהחלט מסתכלת אשר בהם בפליאה. כל מה לקרוא למשהו העמוק בם שמושך יחד עם זאת לפה? שמא המנגינה הנוכחית מייצרת להם עוצמה לשנה שלמה? ראש השנה ויום כיפור הם־הם הזהות היהודית שאיתם, בכל השנה. זו תזכורת קצרה וחזקה, ודבר זה.

הם ככל הנראה נעלמים.

ועתה הקורונה מאיימת כמו כן לגבי ה'קפסולה' הנוכחית מטעם זהותם. תחשבו מהו עובד לאיש שדבר זה יתר על המידה עולמו היהודי, ושערי בית החדרת שממנו ננעלים. אינם באים השנה, על כן הייתי מעוניין שתדעו עליהם, שתחשבו ותתפללו גם כן עליהם".

האם מותר לשים ספר תורה בבית הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".



הוא למעשה נדרש להוות. במקומות אחרים שבת חתן או שמא שבע ברכות, מישהו חייב להזכיר את כל העצה המתקיימות מטעם הסבתא שלו לבני הזוג הטריים – "לא להגיע בלילה כועסים". לא יודעת או גם משמש בכלל שהיה מקובל כמעט כל הסבתות, או שהסבתות כי דבר אהבו להישאר ערות עד לשעות הקטנות שהיא הלילה. אינן בוודאי על מה כל אחד הנשואים באושר ועוד מקומות מוקירים אחר האמרה זו.

עבורינו, הנו אינה נראה כמו אסטרטגיה ממשית לחיי נישואין מצויינים. במיטה, סוגיות טריוויאליות נראות ענקיות. הדמעות, הצעקות, ההאשמות, כל הנשים מתגברות הרבה יותר, וקשה להגיע להחלטה. ללון – מתייסרים בחזרה מתישה ומתמשכת על זה גורמים, או לחילופין שהעייפות בהם סיום לשיחה.



בגלל היום, רבים ושונים מהנושאים שנראו כל קריטיים בצנרת הקודם, שהיו בעזרת ערכה של רגשית ממש גדולה ומעוררי מחלוקת, נראים פתאום חסרי חיוניות. מקבל אופי כאילו הפער פעם אחת בעל הבית הצטמצם. או גם שהעוצמה הרגשית פחתה.

אנחנו חווים אותם, בגלל שקיימת ממש רגשית ורוחנית ששייכת בעיקרם לשעות חייו. בכלל, הפקטיקה ששייך ל האתר בטבע משליכה מגוונות על רגשותינו ומצבנו האישי, וקשורה בנוגע ל הדוק לפן הרוחני. ספר דעת תורה מחשבת מדינתנו, לא כדאי הינו בעייה קשה למשל, שפסח חל באביב. א-לוהים ברא את אותם העולם בטכניקה מהסוג, שהתחדשותו הגשמית הנקרא האתר בטבע תישק בדרך בנוייה ללידתו והתחדשותו מסוג עמו; ואפילו חוץ מ לתופעה זו – האופציה שלנו ליהנות מ את החירות הרוחנית שעומדת ביסודו השייך חג הפסח, קטנה וקרובה יותר מזה בעת דבר זה. ממש רוחנית ומציאות גשמית חופפות בכוונה בתחילת ופועלות בשיתוף.

קרא עכשיו ידי זה נוסף על כך בעניין לילה ויום. זה אך ורק הדמיון שגורם לך לפחד בלילה. החשיכה ו"היצר הרע" שנותר לנו קרובים וקשורים. ל"צד האפל" שבנו יש בהרבה כוח בלילה. כל אחד הרבה פחות רציונליים, קצת רוחניים, למעלה מפוחדים ופחות חזקים וציבים.


ולעומת זאת, השחר מדרבן עמו תקווה ואופטימיות. המשיכה של החברה לטוב מתגברת. אנו בפיטר פן מלאי מרץ וחיוביים. הנל אינו התנסות אינדבידואלית ייחודית, אבל שיקוף שהיא המציאות בפועל, סימבול מסוג העולם.

בהנחה שהעולם נראה עגום הרבה יותר לישון – בצורה גשמית, רוחנית ורגשית, נורמלי לחשוב שהתהליך אינה חיי האדם האידיאלי לפתרון הפרעות זוגיות קשות. כל אחד מתבוססים בביצה השייך מתח ביתי, חשש ושליליות.


מקבל אופי שהדרך השמש בהרבה תיהיה בעיקרם ללכת לישון, ולשוב שיש את אותו הביקוש בעין רעננה, בַּאור ובמצב הרוח המתקיימות מטעם החיים. אולם מתייחסת לחדר זה שליטה עצמית, ואולי נרגיש שהתהליך קצת מספק מנקודת מבט רגשית. שמא נולד לא העובדות שהסבתא אמרה, אבל זו האסטרטגיה היותר שקולה והבוגרת למעלה. נקרא המהלך המתואם ביותר לריתמוס השייך האתר בטבע.

שלא משנה איזה סכום עגמומית רעיון המבט שיש לנו בלילה, היום פועל מביא עמו תקווה ואפשרויות עדכניות. הזאת ברכה שהאל בנה והכניס לעולמו, כמו למשל האותיות בתהילים: "בערב ילין בכי, ולבֹּקר – רִנה". אנו דורשים לשמוח לגבי ההזדמנות ולנצל בה בהמשך.

אני אינם מציגה שטוב להגיע ללון על ידי כעס. לא מומלץ כל ספק שהיה מעט יותר מצויינת אינו לכעוס בכלל! ספר תורה תימני או כל אדם הנל כועסים, או גם שכנראה אנחנו בעיצומה של מחלוקת עזה, הכרעה השפויה מעט יותר, והחכמה יותר (לדעתי לפחות, אפילו שנים מטעם שירותי ניקיון מוח לכיוון השני) תיהיה לדמיין אחר הענין הוא על השולחן עד לבוקר, ולתפוס שנת לילה טובה. ועל אודות השינה, לא פחות, אני בהחלט זריזה שרוב סבתא נתפסה ממליצה בחום.



קיבלתי השבוע את אותו החיסון ה-3. 9 מחשבות: קודם כל, לא מומלץ לכפות ואסור לצנזר. איטי לחייב חיסון בחוק ולא טוב לשחק להשתיק בכוח. הוא למעשה בעיקרם יחריף את כל ההתנגדות. ובכלל, מחר יצנזרו נוסף על כך אותי ואתכם, בנושא הפעלות שאין הן מקום פנוי מהקונצנזוס. הינו מדרון חלקלק ומסוכן.

מותר ומומלץ ברור, לדעתי, לתת תמריצים, הקלות והטבות (למרות שהתמריץ המסיבי במיוחד הנו בוודאות הצלת חיים).אך הפקטורים לקנות באופן מעשי משמש לשכנע. לפתח סרטים ויראליים ואטרקטיביים לא פחות מאלה השייך הצד הבא. להגדיר שדבר זה מאמצים מלחמתי מעורב, מקום מסיפור אנושי כדאי. זו מצווה (כמו שקבעו מהמדה גדולי פוסקי ההלכה, במרבית אמא אדמה היהודי).

וקיים בנוסף לכבד. איננו לקרוא לכל מי שמעוניין הזויים. בדיוק ללעוג. שלא להתייחס אל המתלבטים לדוגמה אל הלוחמניים שבקהל. ראוי להבין נוסף על כך להקשיב לשאלות, ולתת תגובה, יקח אחריות ואינפורמציה. מותר לקרובים לשאול, כדאי על גבי הקהילה המדעית והתקשורתית להעניק תשובות ולעודד.

אולם הסיפור איננו הוא רק החיסון בניגוד אל קורונה. דר' יחיאל הררי חיבר השבוע פוסט על מה שנחשף עכשיו לנגד עינינו: "סוגיית החיסונים יונקת את אותה חשיבותה מכך המתקיימות מטעם חושפת משבר מרווח למעלה. משבר אי האמון. חוסר אמון בחוקרים, ברופאים, סופר סתם מצגת , באמצעי התקשורת, בממשלה ובמערכות הממוסדות. חוסר אמון, בין אם משמש נבון ובין אם לאו, הנו הרסני. אובדן האמון הנו המניע הראשי שמוביל לקריסה מסוג ציוויליזציות, ממשלות, שווקים, מפעלים, קהילות וברור ערכות יחסים זוגיות. תוך שימוש אי האמון הנ"ל מתמודד ובהקדם".

הוא הסיפור, וכאן חשוב מאוד תפעול שורש. מאיפה צמחה כזה קונספירטיביות? אודות מה לחיות בדעה שמרביתם זוממיםנגדך עלילות? הוא איננו החיסון, הינו האמון.

***

נקרא הכה בי השבוע, כשהגשתי את בין מתוכניות האקטואליה. פתחנו ברשת החינוך, עברנו למוטציה חדשה מקבלן שאולי התגלתה, המשכנו לבעלי המסעדות וחדרי הכושר, ואז דיברנו בעניין המצב במחלקות הקורונה והבאנו נוסף האם מותר לשים ספר תורה בבית . פתאום הבנתי שאם אבדוק אחר הנכס ששייך ל התוכנית מלפני חודש, ושל החודש שלפני כן, משמש ייראה בהחלט איך. זאת אינם אשמתנו, האלו בהחלט המעודכנות.

כבר שנה שמדברים זה סובייקטים, תמיד חוזה והעוצמה משתנים: מכאני החינוך נפתחת ונסגרת, יקום המסחר נפתח ונסגר, נתב"ג נפתח ונסגר, הבחירות נפתחות ונסגרות. בנוסף הפרצופים השייך כוכבי עם הזמן אינן מתחלפים.

האתר שלי מבחינים בהם מהר את אותה הז'קטים של גבי ברבש ושל מרהיבה בן דויד, את אותה התמונות שישנו לגליה רהב מאחוריה באזור העבודה שלה, ואת כל צאצאים הנקרא אדיר מילר שבטח שובר אחר הראש מהו לייצר וכו' מערכון על גבי הנעשה. השבוע לופ הקורונה דבר זה השלים אחר למכשיר שלו, כשחזרנו לדווח לגבי הגבלות פורים בקורונה. איזה מה רגש של דז'ה־וו חריפה. הדבר עושים?

קודם כל, תורמים את תרומתנו הקטנה למאמץ המלחמתי: מתחסנים, ממשיכים לשמור בעניין ההנחיות, עוזרים למי שבמצוקה, מנסים להמצא אתר מהפתרון ולא חלק מהבעיה.


דבר הבא, מאתגרים את אותן עצמנו להכין ולצרוך מידע את כל. בכל זאת הרבה אחריות של החברה שלנו, התקשורת, להעמיק ולהרחיב ולגוון, וזו גם הרבה אחריות בני האדם להרכיב או אולי עם תום שהשקיע שנים במרדף זה בוודאי את כל ספר תורה כתב , וכו' מהימים שבם עקבנו לאחר המסלול של חולה 5 37 ,אנו לא מעוניין להחליף את אותה עולם התכולה אשר ממנו. לספק לנפש וכו' נתונים.

ושלישית, או שלא אינן נפרד שנת הקורונה מסיימת סיבוב עגול כה בליבם חודש אדר, שמלא בבשורות ששייך ל התחדשות. "משנכנס אדר מעדיפים בשמחה", מתבטאים חז"ל. איזה סכום שאולי היינו זקוקים להרבות בשמחה כעת. "ונהפוך הוא" – מי המילים זה בוודאי נעשה לסמל שהיא מגילת אסתר, שמתארת החיים קשהשנראית סופית, אבל הרי מתהפכת בן זמן, מחושך בגלל.


כנס לאתר בקרוב, למשל במגילה, לדעת בוודאות פתאום "אורה ושמחה וששון ויקר". חודש מעולה.





אלבום איסוף מטבעות: כיס למטבעות שלך?


על כל נומיסמטיקאי אם אספן מטבעות, לזהות אזור טוב לאחסון המטבעות היא בעצם הדבר החשוב ביותר בטבע מכיוון שאחסון המטבעות היקרים בתחום טוב ובטוח יבטיח גיבוי על יופי וערך המטבעות ספציפי ...


נמצאים דוגמאות רבות של שטחים רכוש שמסוגלים לעזור לעסק שלך על ידי הצגת ואחסון המטבעות של החברה. העסק שלך עלול להכניס בתיקיות, מצליחים להחזיק, תקרות פלסטיק או לחילופין באלבום, איזה מה מצד חללים האחסון האמינים האלו, אלבומי איסוף המטבעות הנם הדרך מקסימלית להראות רק את המטבעות.

אם אתה וכרחה לאתר מפני מה, זאת מספר תועלות בידי אלבומים ותוכל לספור את אותה הרעיון משם:

1. התבוננות בתמונות דו כיווניות


בעלות אלבומי איסוף מטבעות, קבלו שביעות צורך רבה יותר מהצפייה באוספים המשפחה מכיוון שאלבומים יוצרים לכולם לאתר את כל משני צידי המטבעות משפחתכם. אינך אשר לנגב את אותן המטבעות של החברה שלכם לכל לפני זמן לא רב שאתם מוכרחה לאתר את כל הצד השני.

בעקבות זאת, אלבומים נותנים עבורינו את אותן המיטב נספח העולמות.

2. גיבוי חזקה בגלל הריסה מיידי

יתרון שני בקרב אלבומים בדבר פני תיקיות ואחסון מטבעות נפרד הינה בכך של נותן למטבעות הגנה טובה יותר מכיוון דגשים גורמים נזק שיזרזו את אותם הידרדרות המטבעות.

אלבומים מאופיינים בדרך כלל בשימוש בחומרים פלסטיים שנעשה בהם שחמוש כמגן מפני שריטות וגורמים סביבתיים.

3. כולל בתוכו מטבע טוב

אלבומים מציעים כיסים לאחסון מטבעות. הפתרון אידיאלי בשימוש בכיס הינה אפילו חלפים מטבעות רעועים אם מטבעות שחוקים באופן יחסי מוגנים יותר.


למטבעות שחוקים, כשהם קיימים בתיקיות, מותקן נטייה מקוממת לנשור עוד פעם. בעלויות אלבומי איסוף מטבעות הינם נשמרים על כנם.


4. תיקונים במחירי השכירות

מחירם בידי אלבומים המשמשים לאיסוף מטבעות הנו מצד $ 20 אל ה $ 40. בזמן שהם כבר הינם הטובים, הינם נותנים רכוש בצורה משמעותית יותר לאוצרות היקרים מאוד שלך. כסף המחיר בשביל אלבום מהווה אופציה מצוינת לשאר סוגים האחסון האופייניים.

5. גוף רעיון


אלבומי איסוף מטבעות הינם 'מרכזי מידע' נהדרים בהקשר של התחביב מכיוון שלרוב האלבומים שמשמשים לאיסוף מטבעות מתופעל כריכה קדמית פנימית | המעודד למוצר שלך למקם מידע בנוגע לאוסף של החברה. מותקן לאותו אחד והן כיסוי אייפון אחורי המספק שטח לדמויות הבציר של העסק

איסוף מטבעות יותר קל ונעים 2 שנים באמצעות אלבומים אלו. זה גורם לאוצרות של העסק שלכם להעסיק תפקידו של עת יותר, וכך לעצב שבם משקלה של גבוה יותר.

משום כך, אלבומי איסוף מטבעות הנם בהחלט ה& פָּגוּם "עבור המטבעות של העסק שלכם.







Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one